טעויות טובות

May 28, 2018

אז הלכתי ללמוד מרחלי, הבעלים של המותג soulandpaper איך להכין אלבום.

הגענו כמה בנות, כל אחת עם התמונות שלה, כל אחת והזיכרונות שלה. התיישבנו בשולחן שנראה כמו לונה פארק של יצירה. עמוס בטושים, בשבלונות, בסטריפים צבעוניים וברעיונות שעומדים להבשיל.

 

אנחנו מתחילות מהכריכה, כולן כבר גוזרות בקצב ורחלי עוברת בינינו ומשדרגת עם נגיעות קטנות מהטאצ' הכל כך אישי שלה. הכריכה מרגשת אותנו, אולי בחירת המילים, אולי לדמיין את מי שעומד לקבל את זה מביט בכריכה ומתרגש ואולי זו בכלל מרחב היצירה הכל כך פתוח שנוצר שם גורם לכולם לחייך מאחורי המספריים.

 

"יצא לי עקום" אני אומרת לרחלי והיא מיד באה לראות. זה לא עקום, זה מושלם היא אומרת לי חזרה.

ואז נטע לידי פתאום נבהלת ואומרת שיצא לה ח' במקום כ' והיא כבר בסוף המשפט ומה נעשה עכשיו? ואני כבר רואה איך היא הולכת להתחיל הכל מהתחלה ואז רחלי שוב באה לראות, מכסה לה את הטעות באיזה נייר וכותבת עליו מחדש ומה אני אגיד לכם זה יוצא מהמם.

 

היא לא מתרגשת מטעויות רחלי, זה אולי הדבר הכי גדול שלמדתי ממנה אתמול. הן בשבילה הזדמנות, מקפצה, התחלה של רעיון. היא ישר קופצת עליהן, בלי להתרגש יותר מדי ועושה מהן את הלונה פארק הפרטי שלה והופכת אותן למשהו חדש לגמרי. כמו שהיא אמרה לי אתמול, זה לא צריך להיות מושלם, זה צריך להיות שלך

 

ויש בזה משהו. בלשבת ככה עם תמונות, לדפדף, להדביק, לגזור. יש בזה משהו שלגמרי מעביר אותך דרך הסיפורים והזיכרונות. וככה זה היה גם אתמול. מדי פעם עצרנו לשמוע את הסיפור מאחורי התמונה, לראות איך הילדים גדלו, איך הם דומים או סתם להתלהב מעמוד נפלא שיצא למישהי.

אז אם יש לכם תמונות זרוקות באיזו תיקייה במחשב או בנייד ובא לכם ערב כיפי, מיוחד ומלא השראה תתקשרו לרחלי, אני כבר קוראת לה רייצ'ל.

 

 

 

Please reload